עונת החתונות: מורה נבוכים

מכירים את הרגע הזה ששני חברים שלכם מתחתנים באותו שבוע?
איך אומרים.... פה חשדתי.

עד כה שפר מזלי והחתונות הגיעו להן בעצלתיים, פה אחת, שם אחרת. אך מגיע רגע בחייו של אדם, שבו באיזה תיאום קוסמי בלתי ברור, כל חבריו מתארסים.
אז עכשיו זה הרגע שלי, ובעוד שבועות מספר יחלו חבריי בזה אחר זה לצעוד אל החופה.
כמה באותו שבוע.
כמובן, באמצע שבוע כדי שלא תהיה לי ברירה אלא לקחת שבוע חופש בשביל להגיע.
*חבר'ה, שתדעו, זה שהצ'ק יחזור, זה לא אומר שאני אוהבת אתכם פחות.

אבל את האמת, חתונות זה כיף.

בלי ציניות.

זה נחמד, יש מוזיקה ואוכל סביר לרוב ומלא חברים רוקדים.
ובר פתוח.
ובופה...
של רווקים :)
ובר פתוח, כבר אמרתי?

הראשונה מבין המתחתנות העונה סימסה לי "תגידי, כבר כתבת פוסט על מה לובשים לחתונה?"
זו הייתה דרך יצירתית להגיד "you've been served".
עבד לה.

אז תכל'ס:
מה לובשים לחתונה?

נתחיל בשאלה: מה נלבש הקיץ?
וכרגיל, אלף טרנדים שוצפים וקוצפים לכיווננו הקיץ, ושוב, גם אותם כנראה ראינו בקיץ הקודם או בחורף הקודם או בשנת 97...

דברים שעדיף לשמור ליום שאין בו אירוע:

• חולצות הבטן שנשארות איתנו לעוד קיץ חם.
• לבן - במכופתרת עם טוויסט מעניין או מכנסיים רחבים או שמלת קיץ.
  אבל תעשו לי טובה, אל תאמצו את הטרנד הזה לחתונות.זה נימוס בסיסי לא להתחרות עם הכלה. ואם כבר בשמלה לבנה בחרת, דעי לך, אף אחד לא יכעס אם במקרה תיפול עלייך כוס יין אדום. או שתיים.
• טי שירטים מגניבים - אם כי זה נחשב "טרנד" רק אם אתה היפסטר. איך אומרים אצלנו: אני הייתי חננה לפני שזה היה מגניב.

דברים שאפשר ואף רצוי ללבוש לאירוע:

• הטרנד השקוף - על שלל שיפוניו ותחרותיו, נשאר קרוב, וטוב שכך, כי בינינו זה אולי הטרנד היחיד שמדבר לקיץ הישראלי (בוודאי ליד הרוק גלאם עם מעילי העור שלו).
• רוק גלאם - כן, הוא פה. אז לא חייבים מעיל, אבל ניטים ועור תמיד ישמחו לבב אנוש (בעיקר אם האנוש הזה הוא אני).
• הדפסים גיאומטריים - משבצות, פסים, משבצות ופסים ביחד! הכל הולך.
• בלינג מוגזם - הנה טרנד שאוהב ישראליות והן אותו. הקיץ יהיו פאייטים, אבני חן ונוצצים על הכל! כפר קאסם היר איי קאם.
• הדפסי פרחים - היה ונשאר, כי זה קלאסי. וזה קיץ.

כללי אצבע לגבי אאוטפיט חתונה:

1. לא ללבוש שמלה לבנה! שמלה לבנה זה של הכלה. נשמע שזה ברור מאליו, אבל זה לא... לראיה, נכחתי בחתונה שבה אחות הכלה, על כל חמש עשרה חברותיה, הגיעו בשמלות ערב לבנות (!). בנות, אחרי גיל 4, זה מפסיק להיות חמוד.
   וכן, לבן עם פרחים, שמלת מיני לבנה ואפור-בהיר-צהוב-חלמון-מוקצף-ורוד-חיוור כולם נחשבים לבן. הכלל הוא: אם את צריכה לשאול את עצמך אם זה לבן מדי לחתונה, זה כנראה לבן מדי.
   
   

   

   ככה *לא* עושים את זה (אבל אם חיפשת שמלה לערב חג שבועות... פרפקט!)

2. באותו ניגון, אך פחות מחמיר, שמלת מקסי ועקבים זה של אמא של החתן. :)
3. בנים: טי שירט וכפכפים זה no go. כמו ששמלה לבנה זה של הכלה, טי שירט מפגר זה של החתן. תנו לו להנות מהיום המיוחד שלו.
   כל יום אתם לובשים טי שירט. הפעם הזאת, תשקיעו. זה לא שביקשנו מכם להתגלח חלילה.
4. Keep your bling under control - לבשת שמלה מפאייטים? יופי! השאירי את הגורמט ועגילי הנברשת בבית (טיפ חברי: בחתונת צהריים, עדיף לוותר על שמלת בלינג... יש סיכוי, מאוד מ-א-ו-ד סביר שבסוף תיראנה כמו כדור דיסקו).

די פשוט, לא?

רגע, דיבורים זה יפה, אבל מה לובשים?
אז הנה כמה דוגמאות, וכבת גאה להוגה פילוסופיית "אומנות הקמצנות", הן רובן עד כדי כולן במחירים סבירים וניתנות להזמנה היישר מנוחות כיסאכן (הלינק מופיע מתחת לתמונה).

הדפסים גיאומטריים

אני לא כל כך טובה בחשבון, אבל תמיד הייתה לי חיבה לגאומטריה

בלינג-או-רמה

לא ללבוש את כל הבלינג בבת אחת. זוכרים?

הדפסי פרחים/ הטרנד השקוף

Flower power

ועוד אחד על-זמני, קלאסי ותמיד תמיד עובד - LBD

LBD, כי היא תמיד נכונה.

זהו להיום, אני מקווה שנהניתם לפחות כמוני!
שתהיה עונת חתונות משמחת למתחתנים ונעימה לארנקי האורחים ושתיגמר כבר שביתת הדואר, אמן.
לסיום, זכרו, עדים לנו כוכבי מרום, על אהבה שהיא חלום, האל תמיד יהיה העד, שלעולם לא ניפרד!
עכשיו תזמזמו מחרוזת שירי חתונות עד כלות...
על לא דבר :)

בתיאבון!

קאפקייקס שוקו-שוקו קלים ומפנקים

היי לכם,
אני יודעת, קצת זנחתי את הבלוג בזמן האחרון. מסתבר שלנהל בלוג זה יותר תובעני ממה שחשבתי.
זה כמו להפוך תחביב למקצוע, פתאום לכתוב להנאתך הופך להיות מחוייבות וכבר לא בא לך לעשות את זה...

ואז הבנתי,
לא כל פוסט חייב להיות ארוך. בדיוק כמו שלא כל מאפין חייב להיות בריא.
ולכן, בחגיגת ביעור חמץ מיוחדת, על אף שאמרתי כבר שאני אופה בעיקר כשאני בדיכאון, ודווקא היה לי סופ"ש מוצלח ביותר, החלטתי לפנק את חבריי לעבודה בקאפקייקס קלים להכנה ופלאפיים למכביר, עם טוויסט.

היי, בכל זאת, זה היה יום ראשון....

את הרעיון קיבלתי מידיד שבזמנו הדביק לי על הקיר בפייסבוק תמונה של כמה כאלה חביבים ושאל בתמיהה כנה "איך לא הכנת כאלה עדיין?!" יחד עם חיזוקים מהתוכנית שגנבה את סיפור חיי Two broke girls, (זה עצוב, אני יודעת).

אז ללא הקדמות נוספות, אני מציגה בפניכם:

קאפקייקס שוקו-שוקו עם טוויסט 
(מותאם מאתר Best recipes, מספיק ל-12 קאפקייקס, או 24 מיני קאפקייקס)

איךיכולתי לעשות את זה?!? לכתוב "וזה לא אשמתי" כשצריך לכתוב "וזו"...

מה צריך?
לקאפקייקס
3/4 כוס קמח רגיל
1/4 כוס אבקת קקאו
1/2 כוס סוכר דק דק (אפשר להכין בבית גם עם סוכר רגיל ומעבד מזון)
2 כפיות אבקת אפיה
1/2 כפית תמצית וניל
80 גרם חמאה (לא אומרת שאני עצלה או קמצנית, אבל השתמשתי במחמאה...)
2 ביצים
1/2 כוס חלב (אני השתמשתי בחלב סויה... והופס, המתכון הפך לפרווה)

לטעות הטעימה שנקראת ציפוי
בגדול, כיוונתי לגנאש, אבל יצא לי דליל מדי, אז אילתרתי ויצא משהו טעים שאף שרד מחוץ למקרר יום שלם)
1/2 מיכל שמנת מתוקה (בערך 125 מ"ל)
חבילת שוקולד חלב (100 גרם)
אבקת שוקולית (או אבקת קקאו+אבקת סוכר)
חלב (עדיין, אני עם הסויה, פשוט כי לא היה לי חלב רגיל בבית)

רויאל אייסינג (נטול חלמון חי)
200 גרם אבקת סוכר
3 כפות נוזל (מים, חלב, חלב סויה, שוקו, תרכיז פטל, הכל תלוי באיזה צבע אתם רוצים אותו)

מה עושים?
הכנת הקאפקייקס
1. מחממים תנור ל-160 מעלות.

2. בקערת מיקסר מנפים את כל החומרים היבשים (קמח, קקאו, סוכר ואבקת אפיה).

3. יוצרים גומה במרכז אליה יוצקים את שאר המרכיבים (תמצית וניל, חמאה, ביצים וחלב) ומקציפים על מהירות נמוכה על לקבלת תערובת אחידה.

4. מגרדים את דפנות הקערה במרית ומקציפים 2-3 דקות על מהירות בינונית.

5. את התערובת (הדלילה למדי) יוצקים לתבנית שקעים. ממלאים של שקע עד מחציתו.
(ראו מטה פתרון יצירתי לאיך מוזגים את השטות הזו לתבנית בלי להשמיד את הבית)

כן, זאת מסחטה.

6. אופים 15-18 דקות. נותנים לקאפקייקס להתייצב בתבנית עוד 5 דקות ומוציאים לקירור.
מומלץ בחום להוציא את  הקאפקייקס מהתבנית רק לאחר קירור מוחלט... אלא אם אתם מעדיפים אותן מפוררות ומעוכות (אך עדיין טעימות).

גנאש מוקצף מאולתר
1. במחבת מחממים את השמנת המתוקה עד לסף רתיחה ויוצקים מעל השוקולד. לאחר חמש דקות, השוקולד נמס ומערבבים את השניים לתערובת אחידה ומשאירים בצד לקירור

2. בקערת המיקסר מקציפים את התערובת על מהירות בינונית גבוהה עם הוספה הדרגתית של אבקת שוקולית וחלב (במתינות עם החלב, כי אנחנו רוצים את הציפוי אחיד ויציב).

3. את הציפוי ניתן לזלף מעל הקאפקייקס שהתקררו עם שקית זילוף וצנתר, או ללכת פריסטייל עם מרית כמוני. זה יותר התאים לווייב שניסיתי לייצר.

רויאל אייסינג
או "הדרך הכי מתוקה להעליב, לעדכן או להרביץ תורה בחבריכם".
מערבבים בקערה את אבקת הסוכר והנוזל לבחירתכם עד לתערובת אחידה ומעבירים לשק זילוף עם צנתר דק (לכתיבה).
ומכאן, השמיים הם הגבול.

אמרנו שזה גם בלוג אופנה ולייף סטייל, אז הנה מה שלבשתי בזמן האפיה (כן, כן, זה מה שלבשתי. לגמרי מתפעלת פאסון של עקרת בית מהפיפטיז) ומצד שמאל, ניתן לראות (בהגדלה) את מי שמכניסה לי סטייל ללייף כבר חודש ימים - זפת.

בתיאבון!

עוגת גבינה שתרפא כל לב שבור

לפני ארבע וחצי שנים, בתחילת שנה א' של התואר הראשון, הזמנתי לעצמי אופניים באינטרנט.
לא ההחלטה הכי נבונה שעשיתי מימי, בעיקר לאור העובדה שלא היה לי אפילו מברג בבית.
בלית ברירה, ועם קצת תושיה, חיברתי את החלקים במה שלימים יוודע כסיפור על "איך הרכבתי אופניים עם מזלג".
היום אנסה משהו דומה, אבל קצת שונה - לתקן לב שבור עם כף (יש לי איזה קשר על טבעי עם סכו"ם, אני מודה).

למען גילוי נאות: שום דבר בפוסט הזה לא הולך להיות בריא, דיאטטי או טבעוני.
להיפך, זה הולך להיות פול און שחיתות.
היום מותר לי. "למה" אתם שואלים... זה למה-

I've been dumped. ועוד שבוע לפני ולנטיינ'ז דיי! החוצפה שיש לאנשים...
אז נכון, יכולתי להגיד שזה חג של גויים, ויאללה, מי בכלל רוצה לחגוג את זה? הכל יותר יקר וזו רק עוד מזימה של יצרני השוקולדים לדחוף לנו יד לכיס.
אבל אני לא אגיד את זה.
כי תכל'ס, אני רוצה לחגוג את ולנטיינז דיי.
ואת ט"ו באב (בלי לצאת לחולל בכרמי הברים המריחים כמו השילוש הקדוש של אלכוהול, קיא וייאוש).
ולפתוח את השנה האזרחית בנשיקה.
ולהיכנס לחופה. לא אכפת לי אפילו אם שיר החופה שלי יהיה המנון האליפות של מכבי חיפה (יש דבר כזה?...).
ולהפסיק כבר לפחד להישאר רווקה זקנה עם חתולים.
או כלבים.
ולהפסיק לרחם על עצמי.

אל תשאלו. מסתבר שאני בחורה.
כן, זה היה וידוי כנה מדי, אפילו בשבילי.

פאוזה דרמטית. תמונה של עוגה.

בכל מקרה, זה נגמר...
בלי רעש. בלי צלצולים.
"את יפהפיה, אבל לא מספיק בשבילי".
זה בכלל לא משנה מספיק מה, תמיד יש משהו.
לא מספיק יפה, לא מספיק חכמה, לא מספיק נועזת, לא מספיק רגועה, לא מספיק דומה לאקסית, לא מספיק שונה, לא מספיק חילונית, לא מספיק מסורתית, לא מספיק רזה, לא מספיק שמנה, בקיצור,
לא מספיק.

קסטיל רוז' אחד ופיינט של בן אנד ג'ריס מאוחר יותר, החלטתי החלטה.
אני לא יודעת אם סיפרתי את זה, כשאני בדיכאון אני אופה (אבל רק דברים משמינים) וזו, אמורה הייתה להיות עוגת יום ההולדת של הבחור. תחת זאת, היא הפכה להיות העוגה שלי. מתנה לולנטיינז דיי, אם תרצו.
כי התרופה הכי טובה ללב שבור, וזה מוכח אמפירית, היא לאכול עוגה שלמה.
עם כף.
לבד.

עוגת גבינה טריפל ברי על בסיס לוטוס
(או כמו שאני קוראת לה: "אם כבר לרחם על עצמך, אז בסטייל")

(מבוסס באופן חופשי על מתכון מאתר Woman & home )

החלטתי לעשות את הבסיס מעוגיות לוטוס כי חשבתי שזה יצא נהדר, ובדיעבד גם טפחתי לעצמי על השכם כשגיליתי שהוא אוכל ממרח לוטוס עם כף ישר מהצנצנת... (נושמת נשימה עמוקה, ובולסת עוד כף של גלידת יוגורט בננה וחמאת בוטנים).

מה צריך?
לבסיס:
100 גרם חמאה מומסת
200 גרם ביסקוויט לוטוס מפורר
2 כפות דבש
לעוגה:
24 גר' ג'לטין (3 מנות של 8 גרם)
100 מ"ל מחית אוכמניות
100 מ"ל מחית פטל
100 מ"ל מחית תותים
(אין צורך לקנות מחית, אפשר פשוט למעוך את הפירות ולהעביר דרך מסננת)
500 גרם גבינת שמנת (30% ומעלה. לא, אי אפשר לעשות את זה עם 5%. את אלה תשאירו לעוגות גבינה אפויות)
150 גרם אבקת סוכר
180 גרם קרם פרש (או שמנת חמוצה עם אחוזי שומן מלאים, למאותגרי נגישות, כמוני)
500 מ"ל שמנת מתוקה

הכמות מתאימה לתבנית (קפיצית או רינג) בגודל 20. אני השתמשתי ברינג בגודל 18 (לא הכל תמיד מצליח בנסיון ראשון), בעודפים הכנתי בייבי-עוגות גבינה בתבנית של מאפינס, ככה שכלום לא בוזבז (ובינינו, אם לא הייתי משתמשת בזה כנראה שהייתי אוכלת את זה ישר משקית הזילוף).

מה עושים?
1. בסיר קטן ממיסים את החמאה יחד עם הדבש. מוסיפים את פירורי הביסקוויט ומערבבים עד לתערובת פירורית אחידה.

2. עוטפים את הדפנות של תבנית עגולה בנייר צלופן, ובתחתיתה מהדקים את תערובת פירורי הלוטוס שהכנו ומצננים.

3. ממיסים את הג'לטין (כל מנה ב-40 גרם מים חמים), ומחממים את מחיות הפירות, כל אחת בנפרד. מערבבים את הג'לטין לתוך המחית ושמים לב שלא נשארו גושים. מניחים בצד להתקרר.

4. בקערה מערבבים גבינת שמנת ואבקת סוכר עד לתערובת אחידה וחלקה, ומוסיפים קרם פרש (או שמנת חמוצה).
בקערה נפרדת מקציפים את השמנת המתוקה עד ל-soft peak, כלומר, שתהיה יציבה אבל לא קשה (בניגוד למה שתרצו כדי להכין מרנג).

5. מחלקים את תערובת הגבינה לשלושה חלקים שווים, כאשר המחיות מגיעות לטמפרטורת החדר, מוסיפים כל אחת לשליש מתערובת הגבינה ומאחדים את התערובת. מרגע זה יש לעבוד בזריזות שכן הג'לטין מתחיל להיקרש - אגב, זו הערה מהמתכון המקורי, אותי היא הלחיצה בטירוף אז עבדתי כמו טיל, ובשכבה השניה של העוגה כבר הבנתי שאני סתם רצה והגבינה לא תתקשה לי בצורת שקית זילוף, אז אל תעבדו לאט, אבל תעבדו בקצב נורמלי.

6. לכל אחת מהתערובות מוסיפים שליש מהקצפת ומקפלים פנימה עד לאיחוד.

7. מזלפים כל תערובת (או עורמים עם כף ומשטחים בעזרת הצד הקמור, אבל זה יוצא פחות אלגנטי) בשכבה אחידה מעל בסיס הפירורים.
מתחילים בתערובת התותים, לאחר מכן פטל ואז אוכמניות.

8.משטחים את פני העוגה באמצעות כף או פלטה לעוגות

9. מצננים את העוגה במקרר ל-4 שעות לפחות. אפשר להכין עד שלושה ימים מראש.
לפני ההגשה, מוציאים מהתבנית ומורידים את נייר הצלופן.
זהו, כל שנשאר זה לגרגר בהנאה. מומלץ בחום להתחיל מהאמצע. ודיאטה למחרת.

ואני? אני רק שאלה, אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא?...
אם משהו מכשיר אותי להיות אשת חיל, זו ההכנה של העוגה הזאת.
אה, והאופניים שהרכבתי עם מזלג.
טרו סטורי.

לסיכום, כמו שאמא אמרה, בדיוק כמו בשיר (אפילו שהיא לא זוכרת אותו) "אמא היא תמיד אמרה לי כל הגברים אותו דבר, אם אחד ילך היום אחד אחר יבוא מחר".

ועכשיו, ברשותכם, יש לי כף אחת ולב שבור לתקן.

בתיאבון!

יזע ודמעות, הגרסה האולימפית.

ביום חמישי האחרון הסבתי פעמיי למרכז ע"מ להשתתף באירוע כייפי במיוחד.
H&M (החביבים עליי עוד מהימים שהיה שווה לעבוד באל על רק כדי לטוס לאירופה כי יש שם H&M) השיקו את קולקציית הקפסולה החדשה שלהם Go Gold, שעוצבה יחד עם ספורטאי הנבחרת האולימפית של שוודיה לקראת אולימפיאדת החורף בסוצ'י 2014.

קודם כל, התכנסנו כולנו, מדריכות כושר, בלוגריות למינהן וחובבות אופנה, לשיעור אירובי אינטנסיבי במיוחד (רוצה לומר, קשה עד כדי שגירגרתי את הלבלב שלי פעמיים במהלך השיעור, ע"ע: מעולה!!).
כן, תמונות מביכות בדרך.

החץ מסמן את הבחורה האחת שלא בקצב... אוי, מי זאת?? זו אני... i'm on a horse...

אחר כך פינקו אותנו בארוחת בוקר חביבה, מיצים, מוזלי, מאפינס ועוד דברים ב-מ'.

ואז הגיעה גולת הכותרת, הצצה מוקדמת לקולקציה החדשה Go Gold.

זה מה נקרא Damn בשתי הברות!

הקולקציה עוצבה בעבור ובשיתוף הספורטאים של הנבחרת האולימפית השוודית, אז אם ביקשתם לטבול באבק כוכבים אולימפיים ובלונדיניים, אני הייתי הולכת על הטייטס.
הקולקציה מורכבת מפריטים פונקציונליים כמו בגדי ריצה קלילים או ביגוד תרמי מנדף זיעה, לצד פריטי קז'ואל כיפיים (כמו הסניקרס האלה שעליהם אני חולמת בלילות).

הרעיון מאחורי הקולקציה, לדברי הרשת, הוא לייצר ביגוד ספורט מקצועי, מהחומרים האיכותיים ביותר (אם זה מנדף זיעה של אצן אולימפי, זה בטוח ינדף את שלכם) במחיר שנגיש לכל כיס. ואם זה בהדפס נחש, אז מה טוב.
בכל זאת, מדובר ב-H&M. ואם יש משהו אחד ששוודים יודעים לעשות, זה דברים יפים.


מה אני חשבתי על הקולקציה??
טוב, אז קודם כל, מעילי הפוך נהדרים. אם אתם עוברים לאלסקה... זה מיותר בישראל בערך כמו מעיל פרווה. אף פעם, ואני מתכוונת א-ף-פ-ע-ם לא קר פה מספיק בשביל להשמיש את המעיל הזה.
מעבר לכך, הקולקציה שמחה ומשמחת ביותר.

אני והטייטס הצהבהב מלמעלה כבר היינו בדרכנו לקופה כשלפתע הבחנתי שקיים בו רק כיס אחד, והוא לא מספיק גדול בשביל להכניס לתוכו טלפון נייד. אם אתם רצים עם נגן קטן יותר, או בלי, או שמים את הטלפון ברצועה ייעודית לזרוע, זה אחלה בשבילכם...
רק לידיעה, כשאני יצאתי מהחנות נשאר שם טייטס אחד כזה.
מידה M.
סמיילי עצוב.
חוץ מזה בקולקציה עוד שלל פריטים נחמדים, כולם נראים לעין הבלתי מזויינת איכותיים ביותר והמחירים, ובכן, לא הייתי אומרת שזה זול, אבל ביחס לאיכות החומרים (ובהשוואה למחירי מותגי ספורט כמו נייקי ואדידס) הם בהחלט נגישים.

מה הייתי לוקחת?
את זה...

על מה הייתי מוותרת?
על מעילי הפוך ועל כל נסיון ללבוש הדפס אחר עם הטייטס הזה.
עוד תמונות מביכות בדרך...

יאמר לזכותי שלא נעשה פה נסיון לשלב הדפסים, כי אם נסיון למצות עד תום את השהות בתא ההלבשה

את הקולקציה אגב, ניתן להשיג בסניף הדגל של H&M בעזריאלי.
זהו להיום,
עד לפעם הבאה, אני אשאיר אתכם עם תמונה מיוזעת במיוחד שלי, מסוף השיעור, כבונוס.

תעשו ספורט,

תתלבשו יפה,

תהיו אנשים טובים, הכי חשוב.


בתיאבון!

My new Girl Crush

לפני כמה ימים קיבלתי סמס מחברה: "עשית כבר פוסט על מה ללבוש לחתונה?..."
זו הייתה דרך מעודנת להגיד You've been served. אז עוד לא עשיתי (טכנית, עדיין קצת קר בשביל שעונת החתונות תתחיל, אם כי עונת ה"לאשר הגעה לפני שהדפסנו הזמנות, אבל שינינו כבר סטטוס בפייסבוק לאינגייג'ד אז הלך עלייך, את יודעת מה תעשי בקיץ הקרוב" החלה במלוא הכוח... מזל טוב אגב, אוהבת אתכן).

בכל מקרה, זה גרם לי לחשוב, להסתכל על דברים יפים, לחפש השראה. למזלי, יחד עם עונת ה"לאשר הגעה וכיו"ב" החלה גם עונת הטקסים, אז היו לי מלא דברים יפים להסתכל עליהם לאחרונה.

בין מחשוף לשסע, מצאתי את הגירל קראש החדשה שלי.
אני מודה, לא ראיתי שום סרט שלה, ברצינות, אני לא מעריצה גדולה של סרטים שאינם מצויירים (,guilty pleasure anyone?) אבל אני מעריצה של דברים יפים. והיא... ובכן, she blew my mind.

אולי זו החיבה שלה לדיור, אולי זו העובדה שהיא נפלה בדרך לאסוף את האוסקר שלה, אולי זה בגלל שהוליווד קוראת לה שמנה (מה שאומר שבכל סטנדרט אנושי היא רזה) ולא אכפת לה, להיפך, היא רק מזכירה שוב ושוב כמה היא אוהבת לאכול, שונאת חדרי כושר ולא רוצה שילדות קטנות יסתכלו עליה ויגידו "אני רוצה להיות כמוה... שדופה!".
אבל סביר להניח שאני פשוט מחבבת אותה כי היא כנה.
ומצחיקה.
וקצת בהמה.
אבל תמיד ליידי :)
מזכירה לי את עצמי, לו הייתי פצצת אנרגיה צהובה בשמלה של דיור מנופפת ביד אחת בפסלון המוזהב וביד השניה עושה אצבע משולשת לפפראצי.
טוב, אולי לא מזכירה אותי כל כך... כן, אני מדברת על ג'ניפר לורנס.

ג'ני החביבה היא תפוח האדמה הלוהט החדש של הוליווד (ואני לא מנסה לרמוז שהיא מלאה בפחמימות, אם כי מבקרי הוליווד לא יפספסו הזדמנות להגיד את זה)
רבות כבר נאמר עליה.
סערות אינטרנטיות אינסופיות בענייני שיפוצי פוטושופ (שיצאה נגדם, אגב)

רק אני מסתכלת על זה ולא מבינה מה ה"לפני" ומה ה"אחרי" פה?...

אבל תרצו או לא, הג'יי לו החדשה (מותר לקרוא לה ככה?... בינינו, די נס ליחה של ג'יי לו הקודמת...) היא פשוט יפהפיה.
(וכן, אני מדברת על הגרסה ה"שמנה" והלא מרוטשת שלה).
הבנים רוצים אותה, הבנות רוצות להיות כמוה, ואני? אני רוצה אותה בתור ה-BFF שלי.
נעשה מסיבות פיג'מות, אני אשאיל לה נעליים מ-ASOS והיא תשאיל לי שמלות של דיור.
את זאת נניח.
אם כי אני אוכל ללבוש אותה רק לחתונה אחת...

ג'ניפר, דיור והאצבע, אוסקר 2013

איך הולך השיר ההוא... "דרוש חתן, שמלה כבר יש".

זאת אולי תלך חזק בתור שמלת "אחות של הכלה"... מזל שנשארה לי לפחות אחת רווקה...

עדיין דיור, גלובוס הזהב 2013

אוקיי, השמלה הזאת הפכה למם, כולם דאגן לצחוק עליה. אני חושבת שהיא חמודה, וחוצמזה, להפוך למם זה קצת כמו שיעשו לך חיקוי בארץ נהדרת, זה סוג של כבוד.

והנה כמה ממים להנאתכם. הם די טובים בינינו.

כאילו, זה שמשווים אותך לבת הים הקטנה זה דבר רע?...

האינטרנט כמרקחה

והנה עוד כמה שמלות שלא היה אכפת לי לשאול ממנה

שמלה של פראבל גורונג, בכורת הסרט משחקי הרעב 2012

דבר אחד בטוח לגבי ג'ניפר לורנס (והסטייליסטית שלה) אם היא אוהבת מעצב מסוים, היא יודעת לפרגן

שתי השמלות של פראבל גורונג, טקס פרסי המבקרים ופרסי מכון הסרטים האמריקאי 2013

אוקיי, בזאת אני באמת יכולה לדמיין את עצמי (ובניגוד לשמלות מקסי גרנדיוזיות, אפילו יש לי לאן ללבוש אותה...)

שבוע האופנה בפריז 2012

ואת זאת...את זאת אני אשאיר לה

שמלה של דיור, בכורת משחקי הרעב-התלקחות 2013

(באמת שפירגנתי עכשיו ולא שמתי תמונה שלה עם שמלת-האמא-של-החתן של אוסקר דה לה רנטה שהיא לבשה בטקס פרסי גילדת השחקנים ב-2011... בעיקר כי היא הייתה בת 20, בתחילת דרכה וכולנו עושים פאדיחות לפעמים...)

כך או כך, אני בטוחה שלמלכת ה-Derp (אם אתם לא יודעים מה זה, תיכף תבינו) ממש לא מזיז מה אנחנו חושבים עליה...

אלא אם זה משהו טוב.

בקיצור, שמלה לחתונה לא מצאתי (הנה עוד פוסט מתבשל כבר) אבל את חביבת הקהל שלי, דווקא כן.
תחייכו, תעשו פרצוף מטופש למצלמה ושתהיה לנו עונת טקסים מעניינת,

בתיאבון!

Nike dreaming - האתגר

שקט.

תאורה אפלולית.

פנים תא ההלבשה בחנות של נייקי.

המראות פה מיובאות היישר מהגיהינום.

עלמה צעירה (בערך) מודדת טייטס ריצה ארוך (קר מדי בחוץ מכדי לרוץ עם שלושת רבעי), הוא מוצא חן בעיניה.

היא לרגע מורידה את המגננות (ואת הטייטס) בגבה למראה, ואז (!!!) ברגע חסר אחריות ונמהר היא מגניבה מבט אחורה.

פאוזה דרמטית.

קלוז אפ על העיניים.

דמעה מבצבצת.

היא נזכרת איך הישבן שלה נראה בגיל 24, ומופתעת מהמטמורפוזה שהוא עבר בארבע שנים קצרצרות...

היא מחליטה החלטה אמיצה, אתגר אם תרצו, להיפטר מהצלוליט (מצחיק שאוטוקורקט מציע לתקן את ״מהצלוליט״ ל״מהחוליו״... למה שמישהי תרצה להיפטר מהחוליו שלה?!)

בכל מקרה, איפה היינו, שלושה חודשים. מלחמה עד המוות.

May the best fat win.

הדמויות והעלילה מבוססים על מקרים אמיתיים.
בתיאבון :)