יום רביעי, 22 בינואר 2014

My new Girl Crush


לפני כמה ימים קיבלתי סמס מחברה: "עשית כבר פוסט על מה ללבוש לחתונה?..."
זו הייתה דרך מעודנת להגיד You've been served. אז עוד לא עשיתי (טכנית, עדיין קצת קר בשביל שעונת החתונות תתחיל, אם כי עונת ה"לאשר הגעה לפני שהדפסנו הזמנות, אבל שינינו כבר סטטוס בפייסבוק לאינגייג'ד אז הלך עלייך, את יודעת מה תעשי בקיץ הקרוב" החלה במלוא הכוח... מזל טוב אגב, אוהבת אתכן).

בכל מקרה, זה גרם לי לחשוב, להסתכל על דברים יפים, לחפש השראה. למזלי, יחד עם עונת ה"לאשר הגעה וכיו"ב" החלה גם עונת הטקסים, אז היו לי מלא דברים יפים להסתכל עליהם לאחרונה.

בין מחשוף לשסע, מצאתי את הגירל קראש החדשה שלי.
אני מודה, לא ראיתי שום סרט שלה, ברצינות, אני לא מעריצה גדולה של סרטים שאינם מצויירים (,guilty pleasure anyone?) אבל אני מעריצה של דברים יפים. והיא... ובכן, she blew my mind.

אולי זו החיבה שלה לדיור, אולי זו העובדה שהיא נפלה בדרך לאסוף את האוסקר שלה, אולי זה בגלל שהוליווד קוראת לה שמנה (מה שאומר שבכל סטנדרט אנושי היא רזה) ולא אכפת לה, להיפך, היא רק מזכירה שוב ושוב כמה היא אוהבת לאכול, שונאת חדרי כושר ולא רוצה שילדות קטנות יסתכלו עליה ויגידו "אני רוצה להיות כמוה... שדופה!".
אבל סביר להניח שאני פשוט מחבבת אותה כי היא כנה.
ומצחיקה.
וקצת בהמה.
אבל תמיד ליידי :)
מזכירה לי את עצמי, לו הייתי פצצת אנרגיה צהובה בשמלה של דיור מנופפת ביד אחת בפסלון המוזהב וביד השניה עושה אצבע משולשת לפפראצי.
טוב, אולי לא מזכירה אותי כל כך... כן, אני מדברת על ג'ניפר לורנס.

ג'ני החביבה היא תפוח האדמה הלוהט החדש של הוליווד (ואני לא מנסה לרמוז שהיא מלאה בפחמימות, אם כי מבקרי הוליווד לא יפספסו הזדמנות להגיד את זה)
רבות כבר נאמר עליה.
סערות אינטרנטיות אינסופיות בענייני שיפוצי פוטושופ (שיצאה נגדם, אגב)

רק אני מסתכלת על זה ולא מבינה מה ה"לפני" ומה ה"אחרי" פה?...


אבל תרצו או לא, הג'יי לו החדשה (מותר לקרוא לה ככה?... בינינו, די נס ליחה של ג'יי לו הקודמת...) היא פשוט יפהפיה.
(וכן, אני מדברת על הגרסה ה"שמנה" והלא מרוטשת שלה).
הבנים רוצים אותה, הבנות רוצות להיות כמוה, ואני? אני רוצה אותה בתור ה-BFF שלי.
נעשה מסיבות פיג'מות, אני אשאיל לה נעליים מ-ASOS והיא תשאיל לי שמלות של דיור.
את זאת נניח.
אם כי אני אוכל ללבוש אותה רק לחתונה אחת...

ג'ניפר, דיור והאצבע, אוסקר 2013
איך הולך השיר ההוא... "דרוש חתן, שמלה כבר יש".

זאת אולי תלך חזק בתור שמלת "אחות של הכלה"... מזל שנשארה לי לפחות אחת רווקה...
עדיין דיור, גלובוס הזהב 2013

אוקיי, השמלה הזאת הפכה למם, כולם דאגן לצחוק עליה. אני חושבת שהיא חמודה, וחוצמזה, להפוך למם זה קצת כמו שיעשו לך חיקוי בארץ נהדרת, זה סוג של כבוד.

והנה כמה ממים להנאתכם. הם די טובים בינינו.
כאילו, זה שמשווים אותך לבת הים הקטנה זה דבר רע?...

האינטרנט כמרקחה
והנה עוד כמה שמלות שלא היה אכפת לי לשאול ממנה
שמלה של פראבל גורונג, בכורת הסרט משחקי הרעב 2012
דבר אחד בטוח לגבי ג'ניפר לורנס (והסטייליסטית שלה) אם היא אוהבת מעצב מסוים, היא יודעת לפרגן
שתי השמלות של פראבל גורונג, טקס פרסי המבקרים ופרסי מכון הסרטים האמריקאי 2013
אוקיי, בזאת אני באמת יכולה לדמיין את עצמי (ובניגוד לשמלות מקסי גרנדיוזיות, אפילו יש לי לאן ללבוש אותה...)
שבוע האופנה בפריז 2012

ואת זאת...את זאת אני אשאיר לה
שמלה של דיור, בכורת משחקי הרעב-התלקחות 2013
(באמת שפירגנתי עכשיו ולא שמתי תמונה שלה עם שמלת-האמא-של-החתן של אוסקר דה לה רנטה שהיא לבשה בטקס פרסי גילדת השחקנים ב-2011... בעיקר כי היא הייתה בת 20, בתחילת דרכה וכולנו עושים פאדיחות לפעמים...)

כך או כך, אני בטוחה שלמלכת ה-Derp (אם אתם לא יודעים מה זה, תיכף תבינו) ממש לא מזיז מה אנחנו חושבים עליה...
אלא אם זה משהו טוב.


בקיצור, שמלה לחתונה לא מצאתי (הנה עוד פוסט מתבשל כבר) אבל את חביבת הקהל שלי, דווקא כן.
תחייכו, תעשו פרצוף מטופש למצלמה ושתהיה לנו עונת טקסים מעניינת,

בתיאבון!

אין תגובות :

הוסף רשומת תגובה