Oh my god, Shoes

מכירים את הקטע הזה שאתם הולכים לעשות משהו, חדורי מטרה, ופתאום --- חנות נעליים.
אז אני והפוסט הזה.

בזמן האחרון אני סובלת מבעיות תקשורת קשות שאני מקווה להתגבר עליהן בקרוב,ועל כן הייתי צריכה למצוא מקום נחמד עם wifi לכתוב בו את הפוסט החדש.
כבר תיכננתי איך אני אספר על אכילה נקיה, מה זה ואיך מיישמים את זה בחיים האמיתיים, אבל אז, כהרגלו של עולם, דברים אחרים נכנסו לי בדרך.

אז בעודי מהדסת לי לעבר סניף ארומה הקרוב לביתי ( 2.8 ק"מ, 40 מעלות בצל, זה לא קרוב בשום קנה מידה, אגב) נתקלתי בחנות נפלאה שיש בה הכל, החל מתבניות למאפינס בכל צורה אפשרית, דרך מצעים, כלי מטבח ועד צעצועים וג'אדג'טים - וכאלה שקשורים למטבח הם אהבת חיי...
אחרי טחינה.
ועלי גפן של סבתא.
ונעליים.
בקיצור, אני מאוד אוהבת אותם.

ואז נכנסתי לTOGO.
טעות מרה.
אתוודה על האמת, אני לא סובלת את TOGO.
הנעליים שלהם זולות עם הצדקה מאוד ברורה. הן לא שורדות יותר מעונה.

אבל אני חלשת אופי בכל הקשור לנעליים ועל זה אני משלמת את המחיר.
המחיר אגב היה שני זוגות ב-75.99 ש"ח.
אז שישרדו עונה אחת. שיהיה.

חלשת אופי כבר אמרתי?

הסיבה שנכנסתי לשם מתלכתחילה הייתה למצוא זוג נעליים פתוחות, שטוחות ויפות לקיץ.
נשמע עסק פשוט? כלל וכלל לא.
הבינו, בעולמנו ישנם אנשים שפשוט לא נועדו ללכת עם אצבעות חשופות.
אני אחת מהם.
וכשונאת כפות רגליים מושבעת, המשימה קשה עליי שבעתיים.

ובכל זאת, הנה מה שיצא בסוף:

זוג ראשון
היה במקור בצבע אדום יפיפה, אך למרבה האכזבה לא במידה שלי, לכן התפשרתי...
לא שכחול הוא לא צבע יפה, אבל הוא לא מתאים לשום דבר שיש לי בארון.... (נראה שלא יהיה לי מנוס מלקנות משהו שילך איתן)

בניגוד לאחיותיהן המוכרות מהעור, אלה דווקא עשויות מבד קליל מה שנותן להן מימד נוסף של אווריריות שמשתלב יופי עם קיץ באילת.

זוג שני
הפעם התגמשתי קצת בעניין ה"שטוחות". או האצבעות החשופות. אבל בחיי, כמה שהן יפות!

איזה צבע! מנטה בוהק וחזק, גם קייצי, גם טרנדי וגם עם נוכחות!
איזו צורה קלאסית ומעודנת, והן באות עם הבלינג כבר בילט אין. מה עוד בחורה יכולה לבקש??

אה כן, לקבל שני זוגות ב-76 שקלים.
טוב, קיבלתי.

זה הכל להיום.
בפוסט הבא, אכילה נקייה מא' ועד ת'.
הנה משהו שיעביר לכם את ההמתנה בכיף

בתיאבון!