קח מקל, קח תרמיל...

את סוף השבוע האחרון ביליתי, בדרך לא אופיינית לי, בקפיצה ספונטנית לגליל.
אם להודות על האמת, עברו כמה שנים מאז שביקרתי באיזור... 21 ליתר דיוק, בטיול מאורגן מהעבודה של אבא.

אז לקחתי תרמיל (את המקל השארתי בבית) ויצאתי לדרך.

טיילתי קצת בגולן, ויתרתי על הכנאפה הטובה במדינה (תודה, דיאטה), קטפתי דודבנים ישר מהעץ, ראיתי את העמק נפרש מולי ממרומי צוק מנרה תחת ירח מלא, שטתי בזודיאק שעשה עלייה היישר מהקומנדו הרוסי ומעל הכל, שיכשכתי במימיו הזכים של הבניאס (רשמית, הנחל האהוב עליי במדינת ישראל).
צבי מים אדישים, שלדגים צבעוניים ונוטריות סוררות (הורסות מערכות אקולוגיות שכאלה) הם בדיוק מה שהייתי צריכה בשביל קצת שקט ושלווה.

שלווה או לא, יש דבר אחד שאסור לשכוח כשנוסעים לצפון. זה הדבר שישמש אתכן הכי הרבה (ולא, אני לא מדברת על מטען לסלולרי) והיום אני מקדישה לו את הפוסט - המדים הרשמיים של הקיץ - בגד הים!

1. הבחירה שלי לקיץ 2013: לחזור לקיץ 53...

תמיד אמרתי שנולדתי בעשור הלא נכון. טוב, אולי לא "תמיד", אבל לפחות מאז שגיליתי שיש לי מתניים (קצת אחרי תקרית ה"באיזה חודש את?") למזלי זה קרה בדיוק בתקופה שחצאיות עם מותן גבוהה היו הלהיט.
הן, והפיפיטיז עימן, הקימו היאחזות בליבי וארוני ומאז מסרבות להתפנות, לכן היה ברור שביני לבין החבר הקטן פה למטה, תהיה זו אהבה ממבט ראשון.

קצת אחרי שהזמנתי אותו התברר לי שזה הולך להיות הטרנד החם של הקיץ.
מאכזב קלות, כי להיראות כמו כולם זה משעמם, אבל במקרה הזה, החינניות של בגד הים הזה, שהוא קצת מרילין מונרו וקצת זואי דשנל, פשוט גוברת על הכל.
גם צנוע, גם סקסי - כי לפעמים less (skin) is more.

איפה מוצאים?
asos: חלק עליון: 14 פאונד. חלק תחתון: 10 פאונד.
מה קנה אותי?
חזיה עם עצם שלא גולשת למחוזות הפרחה ו/או הפוש אפ - בנות, אחרי קאפ סי, פוש אפ פשוט נראה כאילו השקדים שלכן מ-מ-ש התנפחו.
אתן לא חייבות להסכים איתי, אבל זה לא עושה אותי פחות צודקת.

ועכשיו כמה מציאות אחרות, יחסית באדג'ט פרינדלי, לחמם את הקיץ הקרוב:

2. במקום השני, עדיין בasos - בגד ים שלם בכחול ולבן, 28 פאונד.
 כי קצת פטריוטיות לא הרגה אף אחד (טוב, אולי כן).

מה קנה אותי?
אמרתי כבר, אני סאקרית של הפיפטיז. וגם של סטרפלס.
בכל מקרה, הוא מזכיר לי מאוד את הווייב שאני מקבלת מבגדי הים של Ugly duckling. אם אתן בקטע של לחזק את השוק המקומי, ויש לכן את המרשרשים לגבות את זה, יש שם יופי של דברים.

אם אתן בקטע חסכוני יותר, מחפשות משהו סולידי, שעל הדרך ייצר גם סילואטה דקיקה יותר וצרת מתניים - על לא דבר.

3. H&M - חזיה בפרינט שעושה לי שמח, 99 ש"ח.

מה קנה אותי?
הפרינט, מן הסתם, אבל גם הגזרה שקצת מזכירה לי את הקונכיות של בת הים הקטנה.

4. קסטרו- לא לבעלות חזה גדול, 79.90 ש"ח.
בורכתן? מעולה! תבחרו בגזרה אחרת, כי זה לא בגד ים שיעניק לכן תמיכה ראויה. בואו נשאיר משהו לבנות שבורכו בדברים אחרים.

מה קנה אותי?
הצבע. הוא צועק "קיץ!" או "ים!" או "קוקוס על המים ותאילנדית שעושה לך פוט מסאז'"... אני לא בטוחה, השמיעה שלי כבר לא מה שהייתה.

5.חזרנו ל-asos, מישהו אמר לנז'רי ולא קיבל??
חלק עליון: 12.5 פאונד, תחתון: 12.5 פאונד (עכשיו בסייל במקום 16 פאונד כ"א)

מה קנה אותי?
מה לא?! שלמות בצבע אפרסק.
לו היה איזשהו סיכוי שהיתי מצליחה to work that look, הייתי עושה את זה, אך גם אני מודעת למגבלות שלי.

זהו בינתיים, שיהיה לכולם קיץ שמח
אל תשכחו קרם הגנה.
ובתיאבון!

עוגת יום הולדת נקייה ומטורפת!

היום חברי הטוב ע' חוגג יום הולדת, ועליי הוטלה המשימה המשמחת להכין לו עוגה.
כיוון שזה היום שלו, ע' זכה לבחור איזו עוגה בא לו, מכל העוגות בעולם.
כמובן שהוא בחר בעוגה המושחתת ביותר ביקום.

אם קראתם את הפוסט הקודם (ואין לי ספק שקראתם) אתם יודעים שאיתרע מזלו של ע' לחגוג יום הולדת דווקא כשאני בדיאטה ולכן לקחתי לעצמי קצת חופש יצירתי עם הפרשנות שלי לעוגת יום ההולדת שלו---

בראוניז, מרנג קצפת ותותים - הגרסה הנקייה

קודם כל בודדתי את העוגה למרכיביה וחיפשתי דרכים נקיות להכין כל אחד מהם. קצר זה לא יצא.

או זול.

אם כי בהשוואה למתכון המקורי, הדבר היחיד שהאריך את התהליך, היה ההכנה של חמאת השקדים (או כמו שאני קוראת לה "אמאל'ה! מה זה הדבר הטעים הזה?!?!?").

תכינו סטוק ותשמרו במקרר! זה לא רק תחליף אדיר ובריא לחמאה, אלא ישדרג כל סנדוויץ', יוגורט או גרנולה.

מה גיליתי?

אחרי שסיימתי להכין את העוגה, הבנתי שבתור רעיון זה אחלה, אבל בפועל, היא יוצאת בינונית ומטה.

נקי או לא, בראוני שמבלה כל כך הרבה זמן בתנור (בגלל המרנג) יוצא יבש וזה פשוט בזבוז של קלוריות.

אגב, הבראוניז שהכנתי ככל הנראה היו יוצאים הרבה יותר טוב אם הם לא היו נאפים למוות.

ואז חטפתי את הפלֶפַּה (fleppa, מלשון: התפָלפּ - פ' התפעל - חזר מהודו דולפין ו/או תפוז), העפתי את שתי העוגות קיבינימט והתחלתי מחדש.

זה אגב היה ב-1:00 בלילה, אחרי שהקרבתי על מזבח העוגה את כל הביצים במקרר, כמות מגוחכת של שקלים ואת בלנדר המוט שלי (טיפ קטן: אם הוא מתחמם לכם - אל תשימו אותו במקרר! אני לא יודעת מה גרם לי לחשוב שזה רעיון חכם).

נראה שכל עכבה אכן לטובה, כי במקומן מצאתי מתכון מעולה לבראוניז נקיים ללא אפייה (קל בהרבה, טעים ועם הבטחה לפאדג'יות מופלאה). בלי לשים לב, קיבלנו סופר-עוגה, גם יפה, גם מתאימה לצליאקים (נטול גלוטן) ואפילו לארוחות בשריות (אין חלב).

ועכשיו, למטבח!

חמאת שקדים
מה צריך?
400 גרם שקדים טבעיים

מעבד מזון
חשמל

איך מכינים?
אני סומכת עליכם שתצליחו להבין לבד, אבל בגדול, מפעילים את הבלנדר.
כל דקה או שתיים מפסיקים, מגרדים את הדפנות וממשיכים.

עם בלנדר טוב ייקח לכם כ-8 עד 10 דקות להגיע למרקם של חמאה (זה יקרה! אפילו אם לא תאמינו!).
עם בלנדר מוט ייקח לכם כ-5 עד 8 דקות להוציא ממנו ריח של פלסטיק שרוף, ועוד כ-3 דקות לאבד צלם אנוש.
גם במקרה הזה ניתן להגיע למרקם של חמאה, זה רק ייקח יותר זמן.
לשם גיוון אפשר להוסיף לשקדים כפית מלח (חבל) או לקלות אותם קודם בתנור (ללא מלח).

בראוניז נקיים ומעולים ללא אפיה
מה צריך?

1 כוס אגוזי מלך

½1 כוסות תמרים מגולענים (תדחסו, בלי להתבייש)

½ כוס אבקת קקאו
2 כפות חמאת שקדים (או חמאת בוטנים טבעית)

איך מכינים?

במעבד מזון קוצצים את אגוזי המלך עד שהופכים לפירורים ומניחים בצד.
קוצצים את התמרים במעבד המזון עד למרקם משחתי. מחזירים את האגוזים ומוסיפים קקאו וחמאת שקדים. לוחצים play. זה הכל.

קיבלתם עיסה אחידה וטעימה? יופי! עכשיו תוציאו אותה מהבלנדר ותשטחו אותה על נייר פרגמנט באיזה צורה שבא לכם (אני במפתיע, הלכתי על עיגול).

אפשר לשים במקרר, או לא, רק זכרו, ככל שהעוגה יותר נגישה, כך היא תתחסל יותר מהר.

קצפת נקייה
מה צריך?

2 פחיות חלב קוקוס (תקנו, שימו במקרר ותשכחו מהם לפחות ללילה אחד בשביל שזה יעבוד)

1 כף דבש

1 כפית תמצית וניל
חבילת תותים (או כל פרי אחר, נניח ענבים, אם בטעות חשקה נפשכם להכין את העוגה הזאת בסוף יוני...)
הרבה תושיה

איך מכינים?
מקררים את פחיות חלב הקוקוס, ללילה לפחות, כדי להפריד בין השומן למי הקוקוס - פלאי הכימיה.
אוספים עם כף את הפאזה העליונה (לבנה ושומנית) ומעבירים לקערה. ממה שנשאר בפחית אפשר לעשות יופי של שייקים!
מוסיפים דבש ווניל ומקציפים.
אם אתם כמוני, זה כנראה לא יעבוד לכם...
אז זורקים את זה לפריזר ומקציפים כמה פעמים לפני שזה קופא, בסוף מקבלים סוג של סורבה קוקוס.
על שכבת בראוניז אחת מניחים תותים (או ענבים) ויוצקים מעל את קצפת/סורבה הקוקוס שלנו. סוגרים עם שכבת הבראוניז השניה ומחזירים לפריזר!

מרנג (לא נקי)
אני הייתי מוותרת עליו, ולו רק כי בגרסה הנקייה, תחליף הסוכר הוא נוזלי (דבש או סירופ מייפל), ולכן המרנג יוצא בטעם ומרקם של מרשמלו (סבבה) אבל בחזות מצודדת של פריטטה (פחות סבבה).
אבל אני יודעת כמה ע' אוהב את הסוכר שלו, ואני בעצמי אמרתי שהכי חשוב זה לעשות הכל במידה, אז פירגנתי לו קצת במרנג "מלוכלך". בניגוד למתכון המקורי, אצלי הוא רק בחלק העליון של העוגה - כי לאהוב סוכר זה דבר אחד, אבל לאהוב סכרת זה קצת יותר קשה.

מה צריך?

3 חלבונים

½ כוס סוכר

¼ כפית קרם טרטר או כמה טיפות מיץ לימון

אגוזים קצוצים (אופציונלי)

איך מכינים?
מקציפים את החלבונים ומוסיפים סוכר וקרם טרטר, או לימון. ממשיכים להקציף עד לקבלת stiff peak (אני לא יודעת מה המונח בעברית, אבל לא משנה באיזו שפה אני אומר את זה, זה עדיין נשמע גס)

על נייר פרגמנט מציירים את מתאר העוגה שלכם (במקרה שלי, שוב, עיגול) ומניחים בתבנית עם הצד המצויר כלפי מטה.

מסדרים את המרנג בתוך קווי המתאר שציירתם, או אם אתם כמוני, שולפים את שקית הזילוף ומתחילים להתפרע... עדיין בתוך קווי המתאר שציירתם.
בשלב הזה פיזרתי מעל אגוזים קצוצים, אבל אפשר גם לקפל אותם לתוך הקצף, או לוותר עליהם בכלל.
זורקים לתנור שחומם ל-110°C למשך שעה. מכבים את התנור ונותנים למרנג להתייבש עוד חצי שעה. מוציאים ומניחים ככתר מלכות נפלא מעל הקונסטרוקציה שקראנו לה עוגה.

לקחים שנלמדו היום:
השתמשו בפריזר! העוגה הייתה מעט מאכזבת מיד לאחר ההרכבה (היינו, נמסה לאלתר) אבל אחרי לילה בפריזר היא לא רק נהייתה טעימה ממש, אלא גם נחתכה בקלות מפתיעה...
בסופו של יום - הבראוניז האלה כה מוצלחים שכל המוסיף גורע.

בתיאבון!

.Eat clean. Train mean

תמיד אומרים לכותבים "תכתוב על משהו שאתה מכיר" אז זה מה שאני אעשה.
למי שלא מכיר, אני שירן. נולדתי בבוקר יפה בשנת תשמ"ה, תינוקת שמחה ובריאה, במשקל 4 ק"ג.... הבעיה היא שמאז רק עליתי.

אני לא אומרת שהייתי תינוקת שמנה, אני רק אומרת שבלידה שלי, הרופא שאל איך זה שיצאתי בלי מקל קינמון וטחינה... השנים חלפו ואני גדלתי לילדה עגלגלה, שהפכה לנערה מלאה ולבסוף בגרה לאישה "מצחיקה" עם "פנים יפות" (יענו, בוטילישס) והאמת, הייתי ממש בסדר עם זה.
אם מישהו התלונן, אמרתי "אני אולי שמנה, אבל אתה מכוער ואני יכולה לעשות דיאטה", אבל לא עשיתי.
עד שיום אחד (טם טם טם!) בזמן מיונים לחברת תעופה מסויימת, ניגשה אליי אישה עלומת שם עם חיוך רחב ועיניים בורקות ובלי להתבלבל הניחה את ידה על כרסי וצעקה "איזה יופי!!! באיזה חודש את??".

באותו יום נרשמתי לסטודיו סי.

אני אחסוך מכם את הפרסומת הסמויה (בעיקר כי אף אחד לא משלם לי עליה) אבל אגלה לכם שמכל חדרי הכושר, הדיאטות, גלולות הפלא ותיוני הקסם, זה היה המקום שבו גיליתי את המשמעות האמיתית של "נפש בריאה בגוף בריא". איך אמרו חז"ל: זה כולל חיוך, זה כולל מזגן, אבל זה גם כולל זיעה, והרבה ממנה.

כל מי שעשתה דיאטה מוצלחת אי פעם יודעת, החלק הקשה באמת מתחיל אחרי שנפטרת מהשומן. עכשיו צריך לדאוג שהוא לא ימצא את הדרך הביתה... לכן, כשגיליתי שאני, לאט ובבטחה, עושה את הדרך חזרה למשקל שבו הייתי ביום המפגש הגורלי עם האישה ההיא, אמרתי פוס משחק. אני לא מוכנה לחזור להיות הבחורה מדושנת העונג - לובשת מידה 42 - מתבאסת לשחק מטקות בבגד ים - שהייתי.

יש הרבה יותר מדי מה לאהוב (הבחורה שהייתי)

ואז פגשתי את ג'יליאן מייקלס (The biggest loser). ג'יליאן היא בשבילי משק כנפי הפרפר במקסיקו, שגרם לטורנדו שמשנה את חיי בישראל.
דרכה הכרתי את המושג Clean eating (אכילה נקייה), ואף כי חיפשתי, הלוך וחפוש, התייחסות כלשהי לאכילה נקייה באתרי ארץ הקודש, לא מצאתי הרבה, כאשר בשאר העולם, זה דווקא טרנד שתופס תאוצה מסחררת.
אך עלינו לזכור - ממש כמו חולצות בטן, קרוקס או לבישת טייטס בתור מכנסיים - לא כל טרנד צריך לאמץ!

אז מה זה בכלל אכילה נקייה?
מכירים את המשפט you are what you eat?
אתם לא יכולים לעבוד על מערכת העיכול שלכם. אם תאכלו רע, תיראו רע. אבל הנה השוס, אם תאכלו טוב תקבלו פחות שומן, יותר שרירים, שיער בריא, עור חלק, שינה טובה יותר (אותי קנו בשיער) והיד עוד נטויה.
בסך הכל, אין פה שום חידוש, אם כבר ההיפך, יישון.
בטח כבר שמעתם את השם "פליאו" (דיאטה המבוססת על התזונה של האדם הקדמון לפני הופעת החקלאות) אז העיקרון דומה, כאשר הדגש הוא על אכילת מזונות מלאים, טריים ולא מעובדים, טעים יותר וגם בריא יותר.
ההבדל העיקרי בין אכילה נקייה לפליאו, הוא דגנים. בין להיות טורקיה (הכל עם אורז) לעובדה שניזונתי בעיקר מקורנפלקס במשך תואר שלם, אני מאלה שחושבים שחיים ללא דגנים, הם לא חיים.

כמו הרבה דברים בחיים, גם כאן, צריך פרופורציה. לצורך העניין, אכילה נקייה לא כוללת אלכוהול. בכלל.
להגיד לכם שאני לא הולכת לשתות יותר?... לא נראה לי שמישהו יאמין לזה, אז יותר חשוב לעשות הכל במידה.
וספורט.
מלא ספורט.
קמחים (מלאים) של ספורט.

אבל אני לא אגיד לכם תאכלו טוב ותעשו ספורט בלי לבדוק את זה קודם.
למזלכם, אני מריצה גרסת בטא של דרך החיים החדשה הזאת (היום התחלנו את שבוע 8 מתוך 12), מה שאומר שבעוד חמישה שבועות (ל-ח-ץ) תקבלו את רשמיי המפורטים על אכילה נקיה: האם זה עובד? האם זה טעים? האם זה בכלל בר ביצוע? על מה תצטרכו לוותר???

מה גיליתי בשבעת השבועות האחרונים?
גיליתי ש"להכין אוכל" אומר להכין אותו באמת. כאילו, ממצרכים (WTF?!). אני בשלנית בחסד (רוצה לומר, לאכול את האוכל שאני מכינה ולשרוד - זה חסד), על כן כל פעולה בסיסית במטבח לוקחת לי זמן רב, אבל תרגול מביא לשלמות אז אל חשש.

עוד גיליתי ש(כמעט)כל מתכון אפשר להפוך לנקי (אתם לא מבינים אפילו מה מצפה לכם בפוסט הבא!!)

גיליתי מה זה לראות את הגוף שלך משתנה מול העיניים (הפעם לטובה).

גיליתי את האושר הטמון בהשתחלות לחצאית, שרק לפני חודש לא עברה אפילו את שונית המחסום הגדולה שנקראת הישבן שלי.

גיליתי שאנדורפינים הם לא פיקציה של כימאים, מאמני כושר ודילרים. אבל אל תסמכו על המילה שלי, בפעם הבאה שתעשו אימון שיגרום לכם לבכות, חמש דקות אחרי זה, תחשבו עליי.

אה, וגיליתי שזיעה זה סקסי. כן, אמרתי את זה, מה תעשו?

בפוסט הבא, בלי ספויילרים, אתם הולכים להתעלף. בקטע טוב.

(הייתי חייבת לזרוק איזו תמונה עם הכובע הזה)

רוצים לגלות עוד על אכילה נקייה (באנגלית)?
הנה כמה מקומות טובים להתחיל מהם:
The gracious pantry
Clean eating magazine
בתיאבון

סוף הוא תמיד התחלה

כך אמר יגאל בשן, ואני מאמינה לו.
לכן, רק הגיוני שההתחלה, הפוסט הראשון שלי, יהיה על סוף. במקרה שלי, סוף התואר הראשון.
כמעט שנה עברה מהמבחן האחרון שלי (ובמפתיע, אני עדיין מרגישה אבודה ומבולבלת בדיוק כמו ביום הראשון של התואר), אבל מחר, סוף סוף, זה יהיה רשמי.

עם גלימה מטופשת וכובע שממש לא בנוי למתולתלות אני אעלה לבמה, אולי אלחץ לאבשלום קור את היד (הלוואי), אחייך חיוך מטופש למצלמה של אמא ואקטוף את התעודה שהרווחתי בעמל רב.
אבל מה שחשוב באמת, ותוכנן בקפידה כבר לפני שבוע לפחות, הוא האאוטפיט.

נכון, אצלנו במכללה קוד הלבוש הנפוץ כולל לרוב סנדלי שורש, חולצות סיום קורס גזורות וראסטות, כאשר כל אלה עטופים באריזת היגיינה אישית מפוקפקת וקשורים בסרט דוקו-אינדי עצמאי על אידאולוגיה טבעונית נטולת חזייה... מזל שלהיות חלק מהעדר מעולם לא היה הצד החזק שלי.
לאחר שעות של הנאה שכללו לזרוק את כל הבגדים שלי על הרצפה ולטופף מחדר לחדר בכל רחבי הבית, על כל הנעליים שיש לי, נראה לי שהגעתי להחלטה נעימה לעין שגם מכבדת את המעמד.

יכול להיות שהבחירה בשמלה שחורה קטנה היא מעט פשטנית, אבל בינינו, לא ממש אכפת לי. העיקר שהיא יושבת מדהים.
את השמלה הזו רכשתי בסייל בH&M, היא אמנם מצאה חן בעיניי (יש להניח שזה בעיקר כי היא עלתה לי 10$) אך באותו רגע בזמן, לא ידעתי עד כמה עתידה אני לאהוב את השמלה הזאת.
הכירו את ה-LBD האולטימטיבית.
האורך נכון (סקסי אבל לא סליזי),
מחשוף ה-Sweetheart מטשטש את הגבול בין רומנטי ומפתה,
והגזרה. אוי כן, הגזרה.
כה מושלמת שאין לתאר אותה למעט "הגזרה".
כה מדוייקת, שאם לומר את האמת, קצת הופתעתי שמצאתי אותה דווקא ב-H&M.
אולי זו תמימות נעורים (תחליקו לי את זה הפעם, טוב?) אבל לדעתי הגזרה הזאת, שעוטפת את הגוף בדיוק מושלם וברכות אין קץ, תעשה לכל בחורה גוף כמו של ג'סיקה ראביט. ואני מוכנה להעמיד את ההצהרה הזאת למבחן.

אבל עם כל הכבוד לשמלה שחורה קטנה, זה טקס סיום, לא אשכבה, לכן אין צורך לפחד טו גו בלינג.
אם כן, במחלקת האקססוריז התפרעתי עם חגורה כסופה מאסיבית (וויתרתי על שרשראות ועגילים, כי גם בלינג צריך לדעת מתי להפסיק), צמיד וינטג' כסוף שהולך יופי עם הקו שהחגורה התחילה ועל הדרך כמה טבעות עם הצהרה (העוגן, כהומאז' לתואר. אחת מאמא. אחת מאחותי. אחת סתם מגניבה אש).

בקיצור, גרמתי לכמה גלאי מתכות להשתגע.

בגזרת הנעליים נשארתי סולידית בניוד. יחד עם זאת, אני תמיד אומרת שאם צצה הזדמנות ללכת על עקבים של 14 ס"מ, קופצים עליה.

אז נשארתי סולידית, אבל 1.84 מ' :)
ועכשיו גם עם תואר.

לסיום סיומת, המתכון:

ה-LBD המושלמת - H&M
נעליים - Spring
צמיד - וינטג' (קניתי אותו באיזו מכירת פופ אפ בבר תל אביבי אפלולי, לפעמים שווה לבדוק את אלו)
טבעות - eBay אהובתי, קופסת התכשיטים של אמא (גם את אלו שווה לבדוק ;) )

נ.ב. התנצלותי הכנה על איכות התמונות, מבטיחה להשתפר (ולמצוא צלם).
בתיאבון!