דאל - נזיד עדשים חורפי ומפנק

החורף המפתיע, על אף ההבטחות, הגיע גם לאילת במלוא אונו, או כמאמר חז"ל מי שלא הרגיש קור של מדבר, לא הרגיש קור מימיו.

בדרך כלל קור גורם לי למצב רוח של מרקים, אך לאחר חודש וחצי של אכילת מרקים מכל הסוגים האפשריים (למעט אולי "טעימים") החלטתי לשנות קצת את השגרה עם מאכל אהוב עליי במיוחד - דאל.

דאל הוא תבשיל עדשים, פשוט למראה, אך מוצף בכל טוב, ובעיקר בכל תבלין הידוע לאדם, שכל נגיסה מהבילה ממנו גורמת לחמימות נעימה להתפשט בגוף ולחיך להשתולל מעושר הטעמים.
אני מודה ומתוודה, חיבתי לאוכל הודי לא הגיעה מהודו (איו), אם כי מאחותי, שגררה אותי אחר כבוד (ואחר טיול ארוך במזרח) למסעדה הנודעת סב קוץ' מילגה, שבימים ההם עוד התהדרה במאפיין העיקרי (והפרו-סוציאליסטי משהו) שעשה אותה כל כך מפורסמת, האפשרות לשלם בעבור הארוחה את הסכום שלדעת הלקוח הולם את הארוחה.

לקח לי כמה שנים, והכרה כואבת בעובדה שאי אפשר לחיות לנצח על לחם עם חומוס וקורנפלקס, לגלות את החדווה האמיתית שבאוכל ההודי.

הטעם אולי נפלא, אבל הסוד האמיתי טמון בעובדה שהאוכל ההודי, אם הכנת אותו נכון, אמור להיראות בסוף כאילו מישהו כבר אכל אותו פעם אחת! הידד!

אז, לבקשת הקהל, הנה המתכון המנצח שלי

דאל - נזיד עדשים הודי 

בעבור זה מכר עשיו את הבכורה. תכל'ס, מבינה אותו.

לפני הכל, אומר כי המתכון מכיל תערובת תבלינים שנקראת גראם מסאלה. ניתן להכין אותה לבד (זה מה שאני עשיתי ועדיין עושה) אם כי יש לה גרסאות שונות ומשונות וניתן לגוון בהחלט במרכיביה לפי טעמכם. או לקנות אותה בסופר מוכנה. חזון אחרית הימים.
חוץ מזה, בנסיון האחרון שלי, הוספתי לעדשים הרגילות גם עדשים שחורות, סתם בשביל הגיוון במרקם ובטעם (והן גם יפות ובריאות, בקיצור, זה אחלה).

מה צריך?
2 כוסות עדשים ירוקות אחרי השריה (ההשריה מקלה על עיכול הקטניה ומעלה פלאים את הערך התזונתי של העדשים, שלא לדבר על הנבטה, אם יש לכם זמן ורצון)
1 כוס עדשים שחורות אחרי השריה
1 כף כורכום
1 כפית מלח
קורטוב סוכר חום
2 כפות גהי (חמאה מזוקקת) או שמן זית
1 כף גדושה זרעי כמון
1 בצל לבן פרוס דק

∞-2 שיני שום קצוצות (לפי טעמכם האישי, אני יותר בחורה של אינסוף)
2 כפיות ג'ינג'ר מגורר
1 כף צ'ילי ירוק קצוץ
2 כפיות גראם מסאלה
להגשה: כוסברה קצוצה (או כל עשב תבלין לטעמכם)

מה עושים?

1. מבשלים את העדשים עם 3 כוסות מים על כל כוס עדשים (במקרה זה, 9 כוסות), כאשר המים רותחים מוסיפים את הכורכום ומערבבים. יש לקפות (כן, כן, יש מילה כזו) את הקצף הנוצר, הוא הוא מקור כל הרוע (והפוקים) בעולם.

2.אחרי שהעדשים מתרככות מוסיפים מלח (לא מוסיפים מלח בהתחלה כדי לאפשר לעדשים להתרכך), סוכר (אם רוצים) ואם זה נהיה סמיך מדי לטעמכם אז גם מעט מים חמים.
אני מוסיפה גם פלפל שחור, הידעתם? פלפל שחור משפר את ספיגת הרכיב הפעיל בכורכום (כורכומין) פי עשרים! יחד הם גלולת פלא אנטיאוקסידנטית, אנטי דלקתית ואנטי סרטנית. או במילים אחרות: טוב לכם.

3. במחבת קטנה מחממים שמן או גהי. מכניסים את זרעי הכמון ומטגנים מספר שניות עד שמתחילים להתפצפץ (וריח של אושר מתפשט בבית). מוסיפים בצל, זורים מעט מלח ומטגנים עד להזהבה.
מוסיפים צ'ילי, ג'ינג'ר ושום ומטגנים עד שהם מתרככים ומשחררים את טעמם.

4. מוסיפים את תערובת התיבול והגראם מסאלה לעדשים ומערבבים.

5. מקשטים בכוסברה וטורפים.

בתיאבון!

ירקות מוקפצים עם אטריות אורז שחור

השבוע התחלתי תוכנית חדשה של ניקוי רעלים, או בשמה המלא התוכנית לגמילה מכל מה שכיף.
מה זה אומר?
ככה:
בלי גלוטן (יכול להיות אלרגני)
בלי מוצרי חלב (יכול להיות אלרגני)
בלי מוצרי סויה (יכול להיות, ניחשתם, אלרגני, וגם כל הסיפור עם הפיטואסטרוגנים וכאלה)
בלי ירקות סולניים (עגבניות, פלפלים, חצילים. יכולים להכיל סולנין שהוא חלבון עם פעילות מטבולית רעילה לאדם)
בלי סוכר
בלי מלח (אלא אם זה מלח הימלאיה ורוד... אה הה)
בלי ביצים
בלי שמנים מעובדים (חמאה, מרגרינה, מיונז, ממרחים)
בלי משקאות קלים ותוססים
בלי קפאין
בלי תפוחי אדמה, תירס, אורז לבן, פיסטוקים, בוטנים, שוקולד, קטשופ, רוטב טריאקי, צ'אטני, רוטב ברביקיו, בשר בקר, נקניקים ונקניקיות, תפוזים, אשכוליות, תותים, ענבים בננות, חיטה, שעורה, שיפון, קוסקוס, שיבולת שועל...

ואלכוהול. בלי אלכוהול.
זהו.
אפשר לסיים את הפוסט כאן. אני כבר רוצה הביתה.

בואו אני אספר לכם משהו על ניקוי רעלים: It sucks!
אז מה מותר לי? כל מיני דברים אורגניים ומוזרים כמו שעועית אזוקי, אצות ווקאמה ומיץ תפוח-ג'ינג'ר-מלפפון-פטרוזיליה. זה טעים כמו שזה נשמע.
(טוב, האמת שזה דווקא נחמד, אבל תנסו פעם אחת לאכול מרק מירקות לא מבושלים ותבינו הכל....)

למה אני עושה את זה לעצמי?
ובכן, רבות נכתב על הקשר שבין ההרגשה שלנו לבין מה שאנחנו אוכלים, אז אני לא אחפור.
אני רק אגיד שאני כבר לא שמחה.
ואני רוצה להיות שמחה שוב.
בלי עזרת כדורים...

אז במקרה היום חשבתי מה אקח לעבודה מחר והפלא ופלא מצאתי משהו שגם מותר לי לאכול, גם יצא טעים וגם נראה שף תאכל שכזה.
נכון, זה כבר המוקפץ השני שאני מעלה, אבל תיאלצו להתמודד, הפעם זו הגרסה הנקיה פלוס:

ירקות מוקפצים עם אטריות אורז שחור (בלי גלוטן, עם טעם)

ברצינות. אני הכנתי את זה. זו לא תמונה מקטלוג.

מה צריך?
1 חבילת אטריות אורז שחור
קורט מלח (אפשר גם בלי, זה רק למי הבישול או אם אתם מתעקשים שיהיה ורוד ומההימלאיה)
שמן סומסום
שמן זית
2 שיני שום קצוצות
1/4 כוס ג'ינג'ר קצוץ דק
2 גזרים (חתוכים לג'וליאנים, או איך שאתם מעדיפים אותם)
זוקיני (חתוך לג'וליאנים גם כן)
1 כוס פרחי ברוקולי
1 כוס כרוב פרוס דק
3 בצלים ירוקים פרוסים באלכסון (בשביל הפוזה)
1 כוס אפונה סינית
1 כף רוטב סויה תמרי (ללא גלוטן, אני ויתרתי עליו בכלל)
1 כף אצות ווקאמה מיובשות מפוררות (לא חייב אבל כדאי. לא משנה כלל את הטעם, אבל מוסיף המון לערך התזונתי. כן, גם אני רוצה לשים יד על הפה ולהשמיע קול של פוק כשאני שומעת את עצמי מדברת ככה).

שתי דקות על למה אצות זה טוב בשבילכם:
זה מכבר אצות ביססו את מקומן כסופר-פוד, ובצדק.
הן דלות בקלוריות ובשומן אך בעלות ערך תזונתי גבוה ומסייעות בניקוי, איזון וחיזוק הגוף.
נטען כי הן מסייעות במניעת מחלות לב, סרטן, סכרת, קרישי דם, לחץ דם גבוה, התקף לב, דלקות, זיהומים, גידולים, חמצון ועוזרות לשמור על מערכת חיסון איתנה.
לא שכנעתי אותכם?
אז בואו נדבר שניה רק על ווקאמה.

הידעתם?
אצות ווקאמה מכילות פי 10(!) יותר סידן מאשר בחלב.
יש בהן מגנזיום הדרוש לפעולת השרירים, ייצור אנרגיה וחלבונים.
הן מכילות יוד הדרוש לפעולה תקינה של בלוטת התריס ולתהליך המטבולי בתוך התאים.
ברזל - למניעת אנמיה וכן ייצור ותפקוד של תאי הדם האדומים.
חומצה פולית - הכרחי לייצור תאים חדשים ושימורם.
ויטמינים - ויטמינים A,C,E,K חשובים לבריאות ומראה העור ולמערכת החיסונית. ויטמין D מגביר את ספיגת הסידן. וויטמין B2 (ריבופלבין) שעושה הכל בעולם... טוב, בערך, אנחנו צריכים אותו כדי להפוך פחמימות, שומנים וחלבונים לאנרגיה, לייצור תאי דם אדומים ומעל הכל, הוא גם (מילת הקסם) אנטי אוקסידנט.

חוץ מזה אצות ממש טובות לשמירה על מראה העור, השיער והציפורניים.
בויה.

מה עושים?
1. מרתיחים מים בסיר עם קורט מלח, מוסיפים את אטריות האורז ומבשלים כ4-5 דקות עד שמתרככות.

2. מסננים את האטריות, מזלפים מעל שמן שומשום (אני התפרעתי כי זה ממש טעים לי) ומניחים בצד.

3. בווק (או מחבת גדולה, כי אין לי ווק אז רימיתי) מחממים שמן זית על אש גבוהה. ניתן להחליף בשמן אחר.
מוסיפים פנימה שום וג'ינג'ר ומטגנים קלות (ממש דקה, חבל שיישרף).

4. מוסיפים את שאר הירקות, למעט האפונה הסינית, לאט לאט ע"מ לשמור על חום גבוה במחבת. מקפיצים או מערבבים בכף עץ (מאותגרי המטבח, התאחדו!) עד שהירקות מתחילים להתרככך.

5. מוסיפים את האפונה הסינית, רוטב סויה, אצות ווקאמה מפוררות (מומלץ לפורר אותן, הן גדלות מ-א-ו-ד במגע עם מים) ורבע כוס מים ונותנים לזה לשבת ככה ולהפוך להיות טעים יותר.
המונח המקצועי הוא לתת לנוזלים "להצטמצם", אני אשאר עם "להפוך לטעים יותר" ברשותכם.

6. מערבבים עם אטריות האורז.

7. צלחת. אוכל. פטרוזיליה. בום עליכם.

אפשר גם להגיש עם רצועות עוף למי שלא טבעוני.
או להגיש עם רצועות עוף למי שכן טבעוני אבל לא בא לך טוב.
או בלי עוף, גם עובד.

בתיאבון!!!

חורף חם ומגניב

בשבועות האחרונים קראתי אין ספור פוסטים וכתבות שעוסקות בשאלה הקיומית "מה נלבש בחורף הקרוב?".
אני מודה, אני צרכנית וירטואלית לא קטנה, ואני די נהנית מהכתבות האלה, אבל בינינו, הן תמיד נשמעות לי אותו דבר... כאילו, וואו, איזה הלם!! בחורף הקרוב נלבש ג'ינס ועור?!? זה בכלל לא מה שעשינו כל חורף עד עכשיו...
מדי פעם ישנה איזו הבלחה (מזעזעת יותר או פחות) של טרנד חדש, שגם הוא לרוב מיחזור של עשור כלשהו. לראייה, בעונה הקודמת היו אלו שנות השמונים עם הצבעוניות העזה, חולצות הבטן והכריות בכתפיים. עכשיו אלו הניינטיז שעושים קאמבק, עם חולצות הפלנל והד"ר מרטינס.
מעניין לדעת מה נמחזר בעוד 10 שנים מהיום... ועוד יותר מעניין לדעת מתי נחזור להתלבש כמו בשנות ה-20 (אפילו גטסבי הגדול לא הצליח להתניע את הטרנד הזה... לצערי).

אוסקר ווילד אמר פעם "אופנה היא צורה כה בלתי-נסבלת של כיעור, שאנו נאלצים לשנותה מדי שישה חודשים". יש דברים בגו. 
לא קל להסתדר בנבכי הטרנדים האחרונים. אבל אני אומרת, למה להתאמץ למצוא את הטרנדים? אם תרצו בכך או לא, הם ימצאו את דרכם אליכם.

אז מה אומרים שיהיה לנו בחורף הקרוב?
טוב, ניחשתם נכון, עור וג'ינס יהיו שם.
כך גם הדפסים מנומרים (בכלל לא טרנד שנמשך איתנו בערך מהמאה שעברה).
משבצות טרטן (הטיול המאורגן לקברו של הצדיק קורט קוביין יוצא משער 6. יש הנחה להיפסטרים.).
כל מה שמטאלי (כן, זה גם קורה פעם בכמה שנים).
פרווה?! (אל. פשוט אל. אם זה אמיתי, זה לא הומני ואם אתם חיים בישראל, ולא בסרט, זה גם לא רלוונטי לאקלים).
הלוק הצבאי (הנה טרנד שלא יעלם לעולם. או כמו שאומרים בגולני, מפה יוצאים עם ארון או בארון).
והצבעים כחול או ורוד (תלוי את מי שואלים).

כל זה ועוד לא אמרתי כלום על המראה המחויט, חצאיות עפרון, חליפות מכנסיים, כל מה שקטיפה, כל מה שבארוק, שילוב הדפסים ומעילי אובר סייז...
בקיצור, הכל.


מבולבלים? גם אנחנו...
בשביל לא ללכת לאיבוד בתוך כל הבלאגן הזה, כדאי לדעת מה אתן אוהבות ומה עובד בשבילכן.
אגב, זה לא תמיד הולך ביחד.

אז מה אני אלבש בחורף 2014??

1. Denim on denim - כמה שאני אוהבת את הטרנד הזה!
הוא נמשך כבר כמה עונות ובינתיים נראה שהוא לא הולך לשום מקום.
למרבה הצער, הוא גם הדוגמה המושלמת לדבר שאני אוהבת אבל לא עובד בשבילי:

נכון, אני בחורה של שילובים מוזרים. אם הייתי עושה קריקטורה של עצמי היה בה מסור חשמלי ביד אחת ותיק של שאנל ביד השניה (שני דברים שבא לי ואינם במסגרת התקציב שלי).
עם זאת, כל עוד אני לא רוצה לאמץ לעצמי את הפאסון המסוקס של חוטב עצים (ואני עוד לא שם), נראה לי שאני אשאיר את הלוק הזה לבחורות יותר מעודנות...

2. עור - אם כבר דיברנו על כמה קל לקנות אותי בענייני טרנדים, אז הרי לכם, תזרקו פנימה קצת עור (ועדיף שהוא לא יופשט בייסורים מאיזו פרה תמימה) ואני שלכם.

זה יכול להיות בנגיעות, או ללכת עד הסוף עם פריט שלם מעור

מלא מלא עור.

הייתי ממליצה בחום לרכך את הלוק עם איזה סוודר נשי ומפנק, או אפילו טופ פחות נשי אבל עדיין מפנק ללוק קצת יותר מחוספס

אבל תנסו להימנע מטוטאל לוק של עור... אלא אם אתם בדרך לדאנג'ן, ואז שיהיה לכם בכיף.

3.ורוד - אלוהים. לפעמים אני מפתיעה את עצמי אפילו.
איזה כיף שמפעם לפעם קורה משהו לא צפוי, ועכשיו כל הרשתות הגדולות יתמלאו בצבעי קיץ באמצע החורף (בלי להזכיר שכרגע 31 מעלות באילת...)

התחזיות מנבאות שהחורף הזה נזכה למבול ב-50 גוונים של ורוד. הכל הולך, פוקסיה, בייבי, מסטיק, ורוד עתיק או כמו שגבר ממוצע יגדיר אותם: ורוד.
ואם יש תירוץ ללבוש ורוד, אז למה לא?

4.מטאל - לא כל הנוצץ, זהב.
לפעמים זה כסף.
לפעמים זה סתם צבע רנדומלי עם מעטה של בלינג.
אם קראתם אי אלו מהפוסטים הקודמים שלי, אתם לא באמת צריכים תמונה... אבל נו, שיהיה

מלא מלא בלינג.

בינתיים, שיהיה חורף שמח וחם לכולם,
ובתיאבון!